אף הכישרון המתפרץ וההברקות הספונטניות זקוקות לסגנון, לצורה, לעיצוב, למיקוד ולדיוק. עיבוד של חומר הגלם לכדי יהלום מלוטש הנו מלאכת מחשבת המחייבת מיומנות, חריצות, יצירתיות ומסירות. אני מאמין שהמחקר שהשקעת בו לילות כימים, כמו גם האמנות שהפכה עבורך לדרך חיים, מחייבים התייחסות ניאותה, מכבדת, מכילה ואוהבת מצד העורך והמתרגם, שעליו לדעת כיצד לבקר מבלי לפגוע, לשפר מבלי לפצוע, לתקן מבלי להתנגח.

אני מאמין בתיקון בכל המובנים. החל מתיקון של דרכי התנהגות, אופני התנהלות, צורות חשיבה וגישות לחיים, ועד לתיקון של טקסט, ניסוח והבעה. התיקון חייב להתבצע בקפדנות ובזהירות, בדייקנות ובאמפתיה, במקצועיות ובהקשבה. התיקון חייב להתבצע רק במקומות שבהם הוא אכן נדרש, לא להחמיץ אותם, ובה בעת, לא לשכוח לרגע את האמרה האנגלית "If it ain't broke, don't fix it" ("אם אין הדבר שבור, אל תתקן/י אותו"). תיקונים עודפים גרועים ממש כמו הימנעות מתיקונים, וחנופה לטועים גרועה ממש כמו התעמרות במצוינים.

עורך ומתרגם מיומן יודע לתקן את אשר צריך, ללא מורא וללא משוא פנים, ובו בזמן, אין לו רצון גלוי או סמוי להפוך את מילותיו של הזולת לרכושו-שלו. כחוקר, עורך ומתרגם מנוסה מאוד, אני סבור כי עבודת העריכה צריכה להיות שירות ולא השתלטות, שיפור ולא קלקול, חשיפת האיכות ולא המצאתה.