1. התחבר/י ביצירתך ומחקרך לכאבים הכי אישיים ולשמחות הכי אינטימיות שלך, לזיכרונות הכי מרים, מתוקים, חמוצים ומלוחים שלך. כן, אמנות מחייבת אקסהיביציוניזם, מופע חשפנות נפשית, מעבר ובבסיס כל הסובלימציות והמסכות. מי שאינו/ה מסוגל/ת לעשות כן, יתקשה/תתקשה לבצע מחקר פורץ דרך ו/או ליצור אמנות אותנטית ומשכנעת. את/ה לא חייב/ת לספר הכל אבל מה שאת/ה מספר/ת חייב להיות מדויק, בלי הנחות (תראו, לדוגמה, את התמונה המהפנטת "נוף מסנט רמי" שצייר וינסנט ואן גוך ב-1889 ובאיזה כישרון היא מביעה כאב, יופי, צער וזעקת חמלה, הנובעים מהמקומות הכי אינטימיים בנפשו המופלאה והפצועה, מתגלמים בזווית הבלתי שגרתית, כמו גם בעננים הלבנים המתערבלים-משתגלים זה בזה בברוטליות מעל צמחייה כה פראית).
2. את/ה חייב/ת לעשות דברים שאיש/ה לא עשה/עשתה לפניך. לעשות משהו חדש לגמרי, מקורי לגמרי, אחר לגמרי, ואם לעסוק בנושא שחוק אז לפחות מזווית מפתיעה; אם להעמיק בנושא ידוע אז לפחות מזווית הפוכה. בקיצור, להציע מבט שונה לגמרי על המוכר והשגרתי (אני נזכר ב"פרויקט מזג האוויר" של אוליאפור אליאסון בכניסה לטייט מודרן, לפני כמה שנים, שבמסגרתו נתלתה "שמש" כתומה ענקית ומסנוורת שגרמה להמוני המבקרים להשתטח על הרמפה ו"להשתזף". מהפנט).
3. במקום להשקיע אנרגיה בחנופה לבכירים/ות/אוצרים/ות וגלריסטים/ות, השקע/י את האנרגיה המתכלה הזאת בהשבחת האמנות שלה ושכלולה. כשתצליח/י לעשות מחקר חדשני ו/או אמנות מדהימה, יהיה לך קל מאוד לשכנע אותם להציג את יצירותיך או לשכור את שירותך כמרצה. במקום "לספור קרקפות" (לרוץ כמסוממים/ות אחרי עוד-תערוכה-ועוד-אחת הממחזרות זו את זו במין אמוק פאתטי של להוסיף-עוד-כמה-שורות-לרזומה או, לחלופין, עוד פרסום לא-חשוב ועוד מאמר לא-מצטיין), מוטב לשכלל את מה שנמצא בתוכך.
4. להצטרף לקבוצות חוקרים ו/או חבורות, קבוצות וקולקטיבים של אמנים/ות אך ורק אם הם אכן תורמים להפריה של האמנות שלך ואם את/ה באמת מסוגל/ת לתרום להם, ולעולם לא כסתם "סידור עבודה" נוח ומשעמם שתוקפו מוגבל. יש טעם להיות חלק מאיזושהי חבורת חוקרים ו/או חבורת-אמנים רק אם השלם אכן עולה על סכום חלקיו ומשביח אותם. זכור כי התחברות לקבוצה מהסיבות הלא נכונות תגרום לך להתמוסס לתוך עדר שאינו ברמתך ולאבד את הייחודיות שלך.
5. אם את/ה אמן/ית אמיתי/ת, אז לעולם, אבל לעולם, אל תסכימ/י להציג יצירותיך בתערוכה של אוצר/ת שאינו/ה מצמיד/ה תווית עם שמך ושם יצירתך והפרטים הטכניים ליד כל יצירה ויצירה. האגו-טריפ צריך להיות שלך ולא של האוצר/ת. כנ"ל לגבי מי שמציע/ה לך לפרסם מחקר באופן שמסתיר או מצניע את חלקך הרב בביצועו. אל תסכים/י לכך.
6. לצרוך המון ידע הקשור ולא-קשור לתחום התמחותך, כמו גם לאמנות פלסטית עכשווית כי חשוב לדעת מהם הטרנדים החדשים, מהם כיווני המחשבה העדכניים, ועם זאת לא למהר לחקות אופנות חולפות כגון מלבן-כחול-מכוער-באמצע-הציור-היפה כי הן בדרך-כלל סתמיות.
7. לצרוך המון ידע שמעבר לתחום המחקר שלך, והמון תרבות ואומנויות נוספות שמעבר לקנבס ולחומר, כמו למשל תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה, וידאו ארט, מוסיקה, מחול, פרוזה, שירה, אופרה, ג'אז ופופ. אמן/ית טוב/ה הוא אדם רחב-אופקים, ידען/ית, משכיל/ה, איש/אשת העולם הגדול שמבין/ה שאי אפשר להסתפק בפלט אלא צריך להקדיש המון לקלט.
8. מומלץ להיפגש עם יועץ/ת אקדמי/ת, מנטור/ית ו/או אוצר/ת איש/אשת תיאוריה שיסייע/תסייע לך לגבש רעיון למחקר חדש ו/או לספר עיון פרי עטך ו/או לנסח הצהרת אמן, נייר עמדה, הצעה לפרויקט, מאמר אודות עבודותיך שיסייע לך להביט על יצירתך מזווית ידענית בלתי צפויה, אחרת, כזאת שמלמדת ומאפשרת לך להעריך את השפה האמנותית הייחודית שלך באופן מושכל ולהבין את עצמך ואמנותך טוב יותר, באופן מעמיק יותר, ממקום מפרגן ואמיתי, כן ואוהב, לא-מתחנף אך גם לא-קטלני.

♥ ד"ר גלעד פדבה, חוקר מנוסה ומיומן, מציע שירותי עריכה, תרגום וחוות דעת אקדמית ברמה עילאית. 054-6375229