אחד הדברים הקשים במיוחד לכל חוקר/ת הוא קיצור הטקסט פרי עטו/ה בעצמו/ה. אנו נוטים להתאהב בטקסט שחיברנו בעצמנו ומתקשים, לא אחת, לקצר אותו בהתאם למיכסת המילים המבוקשת או לתבנית הקבועה של הגשת הצעה לכתב-עת אקדמי, לאסופת-מאמרים או להוצאה לאור. לעתים, בתחילת המחקר אנו חשים את כובד משקלו של הריק: מנין נביא חומרים? מהיכן נשיג טיעונים והוכחות? כיצד נמצא דוגמאות משכנעות? במהרה, אנו מגלים כי ראינו ברכה יתרה בעמלנו, כלומר הצלחנו לגבש כתב-יד שהוא אף ארוך ונרחב בהרבה מהנדרש. מחד, זו ברכה אמיתית, מאחר שהצלחנו להגיע לשפע של תובנות מרתקות, חידושים וראייה מקורית ופורצת דרך של נושא המחקר. מאידך, זהו מחסום לא פשוט, מאחר שאנו חוששים כי כל קיצוץ יפגום במרקם הכללי, יכרסם "בבשר החי", ימוטט את היסודות עליהם אנו נשענים וימוטט את מחקרנו.
מאחר שהשקענו לילות כימים במחקרנו, ואנו מושקעים בו רגשית ואינטלקטואלית עד צוואר, מצויים בתוכו כדג במצולות וחשים כי הפך לנחלתנו, אנו מתקשים מאוד לקצר אותו. קשה מאוד לאדם לראות עצמו מבחוץ, ולא כל שכן, להשקיף על מחקר פרי-עטו באופן מרוחק, מעבר לגבולות עצמו, ואף להיות ביקורתי וחד כלפי עצמו. יכולתנו לצאת מתוך עצמנו ולהשקיף על עבודתנו באופן מפוכח ונטול-פניות מוגבלת למדי. שנאמר, אדם בתוך עצמו הוא גר. מה עושים?
כדי ליצור את מידת הריחוק הנדרש, כדאי להניח למחקר לשבוע-שבועיים ולאחר מכן, לעיין בו במבט חדש ורענן. כך ייווצר סיכוי שנצליח לזהות נקודות חולשה בכתיבתנו-שלנו ולתקן אותן. הדבר עשוי לספק לנו נקודת התבוננות מקצועית על כתיבתנו, באופן המאפשר לראות את הדברים נכוחה.
אך לא תמיד אנו מסוגלים לעשות זאת. לעתים המעורבות שלנו בטקסט כה רבה עד שאנו מתקשים מאוד להפריד עצמנו ממנו. לפיכך, עלול להיווצר מצב שבו לא נוכל לקצר באופן מתאים, מושכל, יעיל והוגן את מחקרנו. כתוצאה מכך, אנו עלולים לקצר יותר מדי או פחות מדי, וכך להפחית את הסיכויים להשגת המטרה שלמענה נערך המחקר.
רק עורך מנוסה ומיומן יודע כיצד לקצר את מחקרך באופן מיטבי, באופן מושכל ומתאים לדרישות הספציפיות של אותו ז'ורנל אקדמי בינלאומי או אסופת מאמרים בינלאומית או הוצאת ספרים.
♥ ד"ר גלעד פדבה, שירותי ייעוץ וחוות דעת אקדמית, עריכת תוכן, עריכת לשון, הגהה ותרגומים משובחים עברית/אנגלית, טלפון 054-6375229
