054-6375229

הבלוג

אפשר להתגבר על "מחסום כתיבה"

לפעמים עכבות וחסמים הם ברכה גדולה. אך זאת כמובן בתנאי שאינם מתמשכים ומעיקים מדי. בזמן שבו אנחנו כביכול תקועים בבעיה שטרם מצאנו לה פתרון, במחקר שטרם הצלחנו להגיע בו לפריצת דרך משמעותית, ביצירת אמנות שהמשכה אינו ידוע, בסיפור שעדיין אין לו סוף, אנחנו לא בהכרח "תקועים". בזמן הזה, שבו לכאורה התודעה חסומה והנפש יבשה, קורים תהליכים ומתרחשים דברים. 

התאמת המחקר לאנגלית בריטית או אמריקאית

האם לכתוב/לתרגם את המאמר לאנגלית בריטית או לאנגלית אמריקאית? האם יש להקפיד על כתיב אנגלי בנוסח בריטי או בנוסח "העולם החדש"?  איזה מבין סוגי האנגלית הוא ה"נכון" למחקרך? האנגלית הבריטית והאנגלית האמריקנית שונות ונבדלות זו מזו מבחינת אוצר המילים, מבחינת הסגנון והניסוח, מבחינת הכתיב של מילים מסוימות ולעתים אף באופן הבנייה של המאמר, ההצגה של הטענה….

לקצר ולמקד את מחקרך באופן אחראי

אחד הדברים הקשים במיוחד לכל חוקר/ת הוא קיצור הטקסט פרי עטו/ה בעצמו/ה. אנו נוטים להתאהב בטקסט שחיברנו בעצמנו ומתקשים, לא אחת, לקצר אותו בהתאם למיכסת המילים המבוקשת או לתבנית הקבועה של הגשת הצעה לכתב-עת אקדמי, לאסופת-מאמרים או להוצאה לאור. בתחילת המחקר אנו חשים את כובד משקלו של הריק: מנין נביא חומרים? 

מילים מחבקות יעזרו לך לאזור כוחות

כשאני מתבקש לכתוב חוות דעת ו/או לערוך טקסט ו/או לבצע הגהה ו/או לתרגם אותו מעברית לאנגלית או מאנגלית לעברית, אני חש לעתים קרובות שהפונות/ים אליי חוו משברים, קשיים, דילמות ומכאובים בהתנהלות סביב המחקר, ביחסים עם מנחים/ות, רשויות וגופים אחראיים למיניהם, והם זקוקים למילים מחבקות.

חוות דעת מקצועית תסייע לך להמריא

למה כדאי להיעזר בעורך/ת לשון, יועץ/ת אקדמי/ת ומתרגם/ת לפיתוח ועיבוד המחקר שלך? כי אפילו חוקרים/ות מיומנים/ות מאוד מתקשים/ות להתבונן על מחקרן/ם-שלהן/ם מהצד, במידת הריחוק הנדרשת, מחוץ לגבולות ההכרה שלהם, מחוץ למשקעים האישיים, לתחושות הבטן המטעות ומעבר להשקעה הרגשית שלהן/ם במחקרן/ם. 

תרגום ועריכה מחייבים התחברות עמוקה

אומנית שתרגמתי עבורה טקסט אודות יצירתה לאנגלית כתבה לי "תודה גלעד על המקצועיות והיעילות". אני מודה לאותה אומנית שאיפשרה לי לבוא בשערי עולמה. כאשר אני עורך טקסט או מתרגם אותו לעברית או לאנגלית אני נכנס לעומק הטקסט, למחשבותיו וסודותיו/ה של הכותב/ת והדבר חייב להיעשות באופן אחראי.

עורך מיומן מקפיד לעשות קסמים ולתקן רק היכן שצריך

בעריכה לשונית ישנה גישה התערבותית, לפיה העורך/מגיה הוא לא פחות משותף של הסופר ביצירת הטקסט ולפיכך חובה קדושה עליו להתערב ולשנות כל מילה. מנגד, הגישה הליברלית טוענת שהעורך/מגיה הוא כלי-שרת ולפיכך, חובה קדושה עליו להצניע עצמו ולמעט ככל האפשר בתיקונים שמא תיפגע האותנטיות המופלאה של המחבר.

עצות טובות
כיצד לזכות בתהילה

1. התחבר/י ביצירתך ומחקרך לכאבים הכי אישיים ולשמחות הכי אינטימיות שלך, לזיכרונות הכי מרים, מתוקים, חמוצים ומלוחים שלך. כן, אמנות מחייבת אקסהיביציוניזם, מופע חשפנות נפשית, מעבר ובבסיס כל הסובלימציות והמסכות. מי שאינו/ה מסוגל/ת לעשות כן, יתקשה/תתקשה לבצע מחקר פורץ דרך ו/או ליצור אמנות אותנטית ומשכנעת. 

מנין לשאוב כוח להמשיך במלאכת המחקר?

מחקר אקדמי, בין אם במסגרת המאסטר, הדוקטורט או בשלבים מתקדמים של הקריירה המחקרית והאקדמית, כרוך בלא-מעט קשיים, מצוקות, חרדות, כישלונות, אכזבות, עיכובים, התפכחות ואתגרים. ובכל זאת, על אף התלאות היומיומיות והמתמשכות, בכל יום את/ה רושם/ת לעצמך הצלחות – הצלחות קטנות, בינוניות, גדולות ועצומות.

איך להגיש הצעה טובה לכנס אקדמי

א/נשי אקדמיה בכל הדרגות והתפקידים נתקלים/ות לעתים קרובות ב"קול קורא" לכנס מרתק בישראל או בעולם הקשור לתחומי המחקר שלהן/ם. אם את/ה מרגיש/ה שיש לך נושא שעשוי להתאים היטב לכנס בתל-אביב, בלונדון, בניו-יורק או ב'זום', חבל שלא לנסות ולהציע את הנושא שלך למארגני/ות הכנס.

איך להפוך משבר להצלחה

עבודת המחקר מתבצעת לרוב באופן פרטני ויחידני, כשהחוקר/ת נמצא/ת לבדו/ה במשרדו/ה, מול המחשב, או במעבדה, לעתים תוך שיתוף פעולה עם מספר קטן מאוד של עמיתות/ים, ולפעמים אף לגמרי לבד. מאחר שאיש אינו יכול להבטיח לנו כי המחקר עליו אנו שוקדים רבות יזכה לאיזושהי תהודה ולהצלחה…

מנין לשאוב רעיונות למחקר מבריק?

המוח האנושי עובד באמצעות קישורים ואסוציאציות, וכמעט כל הברקה מתבססת על דברים שכבר נעשו ופורסמו אך תוך התבוננות אחרת, ייחודית ופורצת-דרך שלך על מה שלכאורה "מובן מאליו". כך, למשל, צמד החוקרים הצרפתים האיקוניים ז'יל דלז ופליקס גואטרי השכילו להשתמש במושגים מתחום הגיאולוגיה(!)

דילוג לתוכן